חקיקה שאוזכרה:

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981

פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), תשמ"ו-1986: סע'  16(ב)

 1.        פתח דבר

ביום 16.12.1998 אירעה תאונה במפעל השייך לנתבעת מספר 1, רמפלט  ציפוי מתכת בע"מ (להלן - "רמפלט"): מר בוזאי סופל, יליד 25.6.1968, אזרח רומניה, מסגר במקצועו, שהגיע

--- סוף עמוד  1 ---

לישראל כפועל זר בחודש אוגוסט 1998 (להלן - "הנפגע"), נפל תוך כדי עבודתו מגג בניין מפעל השייך לרמפלט, שהיתה, על פי הטענה מבוטחת אותה עת אצל הנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן - "חברת כלל"). 

            כתוצאה מן התאונה נחבל הנפגע באופן חמור.  הוא נותר עם שיתוק מוחין ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 100 אחוז.

            התאונה הוכרה כתאונת עבודה והתובע, המוסד לביטוח לאומי, שילם ומשלם לנפגע סכומי כסף גדולים במסגרת קצבאות ושירותים מיוחדים, המסתכמים, לטענת התובע בסיכומיו, בסך של 4,867,325 ₪ נכון למועד הכנת הסיכומים.

            עתה לפני תביעת שיבוב שהוגשה על ידי התובע כנגד רמפלט והמבטחת שלה, חברת כלל. 

            רמפלט שלחה הודעת צד ג' כנגד אבו ריאש אחסן שהוא, לטענתה, "קבלן עצמאי לעבודות מסגרות אשר בזמן הרלוונטי לתביעה ביצע עבודות אחזקה שונות במפעל לציפוי מתכת אצל רמפלט". (להלן - "אבו ריאש"). רמפלט טענה, בין היתר, כי אבו ריאש הוא זה שהעסיק את הנפגע והיה אחראי להביא עמו עובדים מקצועיים, והוא זה שהיה אחראי "(...) להדריכם ולהזהירם כיאות וכנדרש וכן לוודא שהם משתמשים בכל ציוד הבטיחות".

רמפלט שלחה הודעת צד ג' גם כנגד חברת כלל שלפי הטענה היא שביטחה את רמפלט בביטוח משולב המכונה "מטריה פוליסה משולבת לבתי עסק".

            חברת כלל התגוננה הן כנגד התביעה והן כנגד הודעת צד ג'.

           

            אבו ריאש לא התגונן כנגד הודעת צד ג'.

            עתה הגיעה שעת מתן פסק הדין.

2.         טענות התובע בתביעתו

א.         התובע טען בתביעתו כי במועד הרלוונטי הועסק הנפגע על ידי אבו ריאש כעובד שכיר. אבו ריאש הוא קבלן לעבודות מסגרות שביצע בזמן הרלוונטי עבודות שונות במפעל רמפלט.

            ב.         נטען כי חברת כלל היא המבטחת שבתקופה הרלוונטית ביטחה את רמפלט             בביטוח חבות כלפי צד שלישי.

--- סוף עמוד  2 ---

            ג.          התובע טען כי ביום התאונה הועסק הנפגע על ידי מעבידו, אבו ריאש, במפעל          רמפלט, בין היתר, בפירוק גג פח איסכורית (להלן - "גג הפח") של סככה מעל   בורות הניטרול. הועסק בפירוק הגג על פי הוראת המעביד ובידיעתו של מר        "ג'ימי" "הבעלים ו/או המנהל ו/או האחראי ו/או מנהל העבודה של מפעל "רמפלט"".  מעולם לפני כן לא עסק הנפגע בפירוק גג כלשהו.

ד.         בכתב התביעה נטען כי ביום התאונה, בשעה 13:30 לערך, נמצא הנפגע על גג הסככה והחל למסור פלטות איסכורית שפורקו לעובד אחר שעמד למטה. בשלב מסוים הנפגע דרך על פלטה שנשברה מתחת רגלו והוא נפל מהגג, נחת על קצה הרשת של מכסה בור הניטרול והמשיך ליפול לתחתית הבור.  נטען שגובה הסככה הוא כ- 3.7 מטר מהקרקע ועומד בור הניטרול כ- 2.9 מטר. עומק הנפילה של הנפגע הסתכם איפוא בלפחות 6.6 מטר וכתוצאה מהנפילה נפצע הנפגע קשות  (להלן - "התאונה").  

           

                        נטען כי בדיעבד התברר שבין פלטות הפח היו משולבות פלטות מחומר פלסטי         שקוף שביר שנועדו לספק תאורת יום טבעית בתוך הסככה. ביום התאונה    הפלטות השקופות השבירות היו מלוכלכות מאוד ולא ניתן היה לזהותן על פי     מראן בגלל שכבת הלכלוך שכיסתה אותן.

ה.         התובע טען כי בדו"ח חקירת תאונת העבודה מיום 10.3.95, שנעשה על ידי משרד העבודה והרווחה/ אגף הפיקוח על העבודה, נקבע כי התאונה אירעה כאשר הנפגע דרך על פלטת P.V.C (שהן הפלטות השקופות השבירות), הפלטה נשברה והנפגע נפל למטה. עוד נקבע, כי פלטות ה-P.V.C היו מלוכלכות והנפגע לא הבחין בין פלטות אלה לבין פלטות איסכורית. נטען כי לא היו במקום כל אמצעים כגון לוחות זחילה או חגורות קשירה למניעת נפילה, דבר המתחייב בעבודה בגובה.

עוד נטען כי במסקנות הדו"ח הנ"ל נאמר כי –

"סיבת התאונה היא אי שימוש בלוחות זחילה או כל אמצעי בטיחות אחר, כפי שמתחייב מתקנות הבטיחות בעבודה, על גגות שבירים או תלולים – 1986".

ו.          התובע טען כי הוא אינו יודע וגם הנפגע אינו יכול לדעת את נסיבות קרות התאונה וכי נסיבות אלה מתיישבות יותר עם אי שמירה על רמת זהירות סבירה מצד הנתבעת ו/או עובדיה ו/או שלוחיה ו/או משמשיה, מאשר עם שמירה על רמת זהירות סבירה ו/או היעדר רשלנות מצידה ולכן חובת ההוכחה כי לא הייתה רשלנות מצידה של הנתבעת ו/או עובדיה ו/או שלוחיה ו/או משמשיה חלה על הנתבעת.

--- סוף עמוד  3 ---

לחילופין, טען התובע כי הנזק נגרם לנפגע על ידי דבר מסוכן וכי הנתבעת ו/או מי מטעמה היו בעליו של הדבר או הממונה עליו ולכן על הנתבעת הראיה שלא הייתה מצידה לגבי הדבר המסוכן, התרשלות שתחול עליהם.

בנוסף או לחילופין נטען כי הנתבעת אחראית לקרות התאונה בין באחריות ישירה ובין באחריות שילוחית בשל רשלנות ו/או חוסר זהירות ו/או הפרת חובה חקוקה מצידה ו/או מצד שלוחיה ו/או עובדיה ו/או משמשיה שהתבטאו במעשים ובמחדלים שפורטו בהרחבה בסעיפים  9 ו-10 לכתב התביעה.

בין היתר נטען בסעיפים 9 ו-10 הנ"ל כי רמפלט התערבה בעבודת המעביד בכך שחייבה את הנפגע לבצע עבודה מסוכנת ביותר הכרוכה בהליכה על גג פח שכלל במבנהו גם פלטות מחומר פלסטי שביר, מבלי שהנפגע ידע או הודע על קיומן.

כן נטען כי רמפלט התרשלה בבחירת המעביד כבעל החוזה שלה היות והיה חסר נסיון או חסר נסיון מספי בפירוק גגות מסוג זה.

ז.          התובע טען כי לאחר קרות התאונה הועבר הנפגע באמבולנס לבית החולים אסף הרופא שם הוא נותח ואושפז במשך 14 ימים ואובחנה אצלו בעיקר טטראפלגיה מתחת ל- 6C.

בהמשך אושפז הנפגע בבית החולים לוינשטיין ברעננה, וביום 23.9.99 הוא אושפז במוסד הסיעודי קריית שלום בתל אביב.

ח.         התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. ביום 16.7.99 נקבעה לנפגע, ע"י וועדה רפואית של התובע, דרגת נכות זמנית בשיעור של 100% מיום 17.6.99 ועד 20.9.99.

ביום 21.9.99 נקבעה לנפגע, ע"י וועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, דרגת נכות צמיתה בשיעור של 100% החל מיום 21.9.99.

ט.         התובע טען כי נכותו של הנפגע היא בלתי הפיכה. נטען כי בהיותו טטראפלג רתוק הנפגע לכיסא גלגלים והוא יהא זקוק במשך כל חייו לעזרה סיעודית במשך כל שעות היממה. כן יהא הנפגע זקוק לטיפול רפואי והשגחה רפואית ברמה טובה בייחוד משום שעקב אי שליטתו בסוגרים הוא מועד לזיהומים בדרכי השתן המסכנים את חייו והמחייבים התערבות רפואית דחופה ויעילה. כמו כן, יהא הנפגע זקוק באופן שוטף, במשך כל חייו, לטיפול פיזיותראפי, בין היתר כדי להקל עליו

--- סוף עמוד  4 ---

בשל הספסמים שמהם הוא סובל יום יום עקב נכותו. בנוסף לכך, יזדקק הנפגע באופן שוטף במשך כל חייו לתרופות רבות, לחיתולים ולאביזרים שונים.

י.          עוד טען התובע, כי בשל פגיעתו בתאונה צפוי הנפגע בעתיד לאשפוזים חוזרים ונשנים בבתי חולים ו/או במוסדות סיעודיים.

יא.        התובע טען כי הנפגע מתגורר במדינת רומניה ביישוב קטן המרוחק מכל מוסד רפואי בעל רמה מקצועית מינימאלית המתאימה לצרכיו המיוחדים. על שום כך, הוא ייאלץ לרכוש דירה בקרבת מוסד רפואי מתאים ולעבור לגור שם, כיוון שדרכי התחבורה בארצו הן באיכות ירודה.

נטען כי רמת הטיפולים הכללית ברומניה נופלת מזו המקובלת בישראל ובכל ארץ מערבית. לא מן הנמנע, שהנפגע יצטרך לשוב מדי פעם לישראל או לנסוע לבית חולים מודרני במדינה אירופאית הקרובה לרומניה כדי לקבל טיפולים המגיעים לו לפי חוק הביטוח הלאומי או כדי לעבור ביקורות רפואיות יסודיות על פי הסטנדרטים הקבועים בישראל.

יב.        נטען כי הנפגע זקוק לצורך ניידותו לרכב מותאם לנכותו על פי עלות רכב זה והאביזרים במקום מגוריו.

יג.         התובע טען כי נכותו של הנפגע כתוצאה מהתאונה הינה בבחינת אסון חמור ביותר שגרם למהפך טרגי בחייו של הנפגע, נכות השוללת ממנו לצמיתות את הנאות החיים. מגבר צעיר, בריא וחזק, הפך הנפגע לשבר כלי. נטען כי נכותו מציבה סימן שאלה על המשך נישואיו, בין השאר עקב סיכול האפשרות לקיים יחסי אישות רגילים.

יד.                 התובע טען כי הואיל והתאונה הוכרה כתאונת עבודה הוא שילם, משלם וישלם לנפגע בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי ובהתאם לקביעת הוועדה הרפואית שקבעה את נכותו, קצבת נכות מעבודה ששולמה עד 30.5.2005; קצבת שיקום ששולמה עד 30.5.2005; קצבת נכות מעבודה מהוונת מיום 1.6.2005; וקצבת שירותים מיוחדים מהוונת מיום 1.6.2005, סך הכל 3,237,493 ₪.

אשר על כן, התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לו את הסכום האמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.2005 ועד ליום התשלום בפועל, ובנוסף לכך הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין פלוס מע"מ.

3.         טענות רמפלט בכתב הגנתה ובהודעתה לצדדים השלישיים

           

--- סוף עמוד  5 ---

א.         מלכתחילה הגישו שתי הנתבעות כתב הגנה אחד שנערך ע"י עורך דין אילן ירון. ואולם, בהמשך הודיע עו"ד ירון לביהמ"ש,  שכתב ההגנה בנוסחו האמור הוגש בטעות משום שהכיסוי הביטוחי של רמפלט אצל חברת כלל - נדחה. עו"ד ירון הבהיר כי משרדו מייצג את חברת כלל וכי רמפלט מיוצגת ע"י עו"ד ג'ון גבע.

                        ואומנם, עו"ד ג'ון גבע הגיש כתב הגנה בשם רמפלט.

ב.         שתי הנתבעות טענו כי הקבלן אחסן אבו ריאש, הוא שהיה מעבידו של הנפגע במועד התאונה הנטענת בכתב התביעה וכל החובות של מעביד כלפי עובד, לרבות כלפי הנפגע – חלות עליו ועליו בלבד והוא שהיה אחראי לכל סדרי העבודה והבטיחות בעבודה שבה הוצב הנפגע על ידו והפיקוח עליו. ככל שהנפגע אכן נפגע בנסיבות הנטענות בכתב התביעה, הרי זאת אך ורק עקב מחדליו של מעבידו ו/או מי מטעמו ואין לתובע כמו גם לנפגע כל עילת תביעה כלפי הנפגעת ודין התביעה כנגדן להידחות על הסף.

ג.          רמפלט הכחישה בכתב הגנתה את נסיבות הנפילה הנטענות. כן הכחישה את היות הפלטות מלוכלכות ואת הטענה כי הנפגע עסק בפירוק הגג בידיעתה ו/או מטעמה. מכל מקום, הכחישה רמפלט קשר סיבתי בין אירוע התאונה הנטען לבינה.

           

רמפלט הכחישה אף את תוכנו וקבילותו של דו"ח משרד העבודה וטענה כי על עורכי הדו"ח להתייצב לחקירה נגדית על תוכנו.

ד.         רמפלט הכחישה את הטענה בדבר העברת נטל ההוכחה אל שכמה. רמפלט הכחישה כל טענה לעניין אחריותה לאירוע ולפיצויו של התובע בגין הנזקים שנגרמו לנפגע.

ה.         רמפלט הכחישה את הנכויות שנקבעו לנפגע על ידי וועדות המל"ל. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, טענה רמפלט כי על התובע להתכבד ולהוכיח עניינים שברפואה באמצעות חוות דעת רפואיות ולא באמצעות דו"חות של וועדות המל"ל. נטען כי הואיל והתובע לא צירף חוות דעת רפואיות לכתב תביעתו, הרי שהוא מנוע מלהוכיח כל עניין שברפואה.

ו.          רמפלט טענה כי הנזקים הנטענים בכתב התביעה הינם מופרזים ו/או מוגזמים ו/או חסרי כל בסיס עובדתי או משפטי.

ז.          רמפלט טענה כי -

           

"אירוע התאונה המוכחש אירע, ככל שאירע, עקב רשלנותו ו/או מחמת חוסר זהירותו ו/או חוסר תשומת ליבו ו/או

--- סוף עמוד  6 ---

פזיזותו ו/או אשמתו הבלעדיים של העובד ו/או של המעביד, מעסיקו ושולחו".

רמפלט טענה כי הנפגע ו/או מעבידו, ביחד ולחוד, אחראים ברשלנותם לתאונה ולנזקיה המוכחשים.

לחילופין נטען כי רשלנותו התורמת והמכרעת של הנפגע הינה בשיעור של 100%.

ח.         יחד עם הגשת כתב הגנתה הגישה רמפלט הודעה לצדדים שלישיים, היינו, לאבו ריאש ולחברת כלל.

ט.         בהודעתה לצדדים השלישיים טענה רמפלט כי חברת כלל הינה מבטחת  כמשמעות מונח זה בחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א – 1981. נטען כי חברת כלל ביטחה את רמפלט, עובר לאירוע התאונה הנדון, בביטוח משולב המכונה "מטרייה פוליסה משולבת לבתי עסק" (להלן – "הפוליסה") לתקופה שמיום 1.11.98 ועד ליום 31.10.99 ו/או כל פוליסה רלוונטית אחרת האמורה לייתן כיסוי ביטוחי לאירוע כמו האירוע נשוא התביעה.

י.          רמפלט טענה כי סמוך לאחר האירוע היא העבירה לחברת כלל את פרטי  האירוע בטופס תביעה "וסברה כי העניין מכוסה על ידי כלל ומכוסה על פי הפוליסה שרכשה". לטענתה, ביום 1.11.2000 קיבלה רמפלט מכתב מחברת כלל ממנו עלה שזו טרם גיבשה את עמדתה בשאלת הכיסוי הביטוחי, וביום 13.11.2000 הודיעה חברת כלל שהמקרה הנדון אינו מכוסה במסגרת הפוליסה.

יא.        רמפלט טענה כי האירוע מכוסה במסגרת פרק 10 לפוליסה העוסק בחבות   מעבידים "מאחר וברשימה שצורפה לפוליסה מצוין במפורש כי ביטוח חבות מעבידים כולל עובדי שטחים ועובדים זרים".

יב.        עוד טענה רמפלט כי -

 

"(...) בסיכום שנערך בין "ארזים", אשר טיפלה בביטוחיה של רמפלט ובין כלל נקבע במהלך 1998 ולפני האירוע נשוא התביעה כי חריג א' לפרק 10 לפוליסה, המחריג את אחריות החברה כלפי קבלן של המבוטח או עובדו, יבוטל".

           

                        רמפלט הוסיפה וטענה כי בסיכום הנ"ל נקבע כי –

--- סוף עמוד  7 ---

"(...) הפוליסה מורחבת לכסות "עובדים מקריים ו/או זמניים ...". ויודגש, כי סוכם בין "ארזים" לכלל כי ההרחבות המבטלות את החריג הנ"ל יחולו על כל הפוליסות לבתי עסק המבוטחים על ידי "ארזים" בכלל ובין היתר גם על הפוליסה שבנדון. עוד סוכם, כי גם אם הדבר לא צוין מפורשות בגוף כל פוליסה ופוליסה יחולו ההרחבות גם על פוליסות שכבר הונפקו בכלל".

יג.         רמפלט הוסיפה וטענה כי האירוע מכוסה גם במסגרת פרק 9 לפוליסה העוסק בכיסוי נזקי צד ג'.

יד.        רמפלט טענה כי -

" לעניין טענת כלל, כי האירוע דנן נכנס לגדר חריג ג' 4 לפרק הנ"ל תטען רמפלט כי העבודה שבוצעה במפעל נעשתה במסגרת עבודות אחזקה שוטפות של המבנה, אשר אינן מוחרגות על פי הסעיף הנ"ל".

רמפלט טענה כי החלפת חלק מלוחות  האיסכורית נעשתה עקב חדירת מי גשם אשר הרטיבו ציוד בסככה. לפיכך, אין ספק שפעולה זו כלולה בפעולות האחזקה השוטפות ולכן כלולות בפוליסה בהיותן חריג לחריג.

טו.        רמפלט הוסיפה וטענה, מבלי לגרוע מטענותיה האמורות, כי –

            " (...) החריג בפוליסה דן על פי לשונו "בביצוע עבודות בנייה שיפוץ ... או תוספת בחצרים כלשהם". בענייננו מדובר בעבודות אחזקה שנעשו במבנה המבוטח עצמו ולפיכך הן אינן מוחרגות בפוליסה שהרי סעיף החריגים דן בביצוע עבודות שאינן במבנה המבוטח כי אם "בחצרים כלשהם".

רמפלט טענה כי בהתאם להרחבות של פוליסת הביטוח "יש כיסוי מלא לאירוע נשוא כתב התביעה ונשוא הודעה זו". נטען כי חברת הביטוח כלל העניקה לרמפלט כיסוי ביטוחי וייצוג משפטי ואף הגישה לביהמ"ש כתב הגנה בשמה. זאת בטרם חזרה בה וביקשה למשוך מתיק ביהמ"ש את כתב ההגנה שהוגש.

--- סוף עמוד  8 ---

טז.       רמפלט טענה כי היא זכאית לפיצוי ו/או שיפוי ו/או השתתפות בגין מלוא הסכום שעלול להיפסק נגדה ו/או חלק ממנו, לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתביעה העיקרית ובהליכי צד ג'. 

4.         טענות חברת הביטוח כלל בכתב הגנתה כנגד התביעה ובהגנתה כנגד הודעת צד ג'

א.         כאמור לעיל, מלכתחילה הוגש כתב הגנה אחד בשם שתי הנתבעות ורק בשלב מאוחר יותר הוגש כתב הגנה נפרד בשם הנתבעת מס' 1.
לפיכך, אדלה מתוך כתב ההגנה המקורי שהוגש בשם שתי הנתבעות, את טענותיה של חברת כלל לבדה.

ב.         חברת כלל טענה כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר וחמור, כחודשיים לפני תום תקופת ההתיישנות. בשל כך נגרם לתיק, לטענתה, נזק ראייתי חמור ביותר.

            ג.          הלכה למעשה הכחישה חברת כלל את כל הנטען בכתב התביעה.

                       

ד.         חברת כלל טענה כי הקבלן איחסאן אבו ריאש הוא שהיה מעבידו של הנפגע במועד התאונה וכל החובות של מעביד כלפי עובד, לרבות כלפי הנפגע, חלו עליו ועליו בלבד והוא שהיה אחראי לכל סדרי העבודה והבטיחות בעבודה שבה הוצב הנפגע על ידו ואם הנפגע אכן נפגע, כנטען בכתב התביעה, הרי זה אך ורק עקב מחדליו של מעבידו ו/או מי מטעמו וכי אין לתובע, כפי שאין גם לנפגע, כל עילת תביעה כנגד חברת כלל.

ה.         חברת כלל טענה כי נטל ההוכחה והשכנוע לגבי פרטי האירוע ונסיבות התרחשותו הן בידיעת הנפגע בלבד. נטען כי נסיבות האירוע מעידות דווקא על רשלנותו וחוסר תשומת לבו של הנפגע יותר מאשר על העדרן וכי על התובע, הנכנס בנעליו של הנפגע, להוכיח תביעתו עד תומה ואין להחיל בנסיבות אלה את הכלל  "הדבר מדבר בעד עצמו".

ו.          חברת כלל טענה כי הנזק לא נגרם כתוצאה מדבר מסוכן. על הגג ממנו נפל הנפגע, לטענתו, היו קורות זחילה כמתחייב על פי חוק. ככל שהנפגע לא השתמש בקורות הזחילה, ו/או לא הבחין בהן ו/או מכל סיבה אחרת, הרי שניתן אך להסיק כי רשלנותו של הנפגע עצמו או של הקבלן אבו ריאש אשר תדרך את הנפגע טרם תחילת העבודה, הן שהביאו לנפילתו ולפגיעתו.

ז.          חברת כלל טענה כי רשלנותו וחוסר זהירותו של הנפגע היוו את הגורם המכריע להתרחשות התאונה וכי יש לייחס לו את כל האשם להתרחשותה או לפחות את רובו המכריע.

--- סוף עמוד  9 ---

ח.         חברת כלל הכחישה את האמור בחוות דעתו של ד"ר יעקב רונן שצורפה לכתב התביעה. לטענתה, חוות הדעת האמורה נערכה בשנת 1999 ואין להיזקק לה בתביעה דנן. אם התובע יעתור לצירוף חוות דעת לכתב תביעתו, הרי שנדרשת חוות דעת מעודכנת וחדשה שתציג תמונה מלאה בדבר מצבו של הנפגע כיום כ- 7 שנים לאחר התאונה.

ט.         חברת כלל טענה כי אין להכיר במסמכי המל"ל שצורפו לכתב התביעה כאילו היו חוות דעת רפואית.  לטענתה, קביעת הנכויות של הנפגע על ידי רופאים מטעם המוסד לביטוח לאומי, אינה מחייבת בהליך הנוכחי ופרוטוקולי הוועדות הרפואיות של המל"ל, אינם בגדר חוות דעת של מומחה ו/או תעודות רפויות כהגדרתן בתקנות סדרי הדין ועל פי ההלכה הפסוקה, לא ניתן לצרפם לכתב התביעה כחוות דעת.

י.          חברת כלל טענה כי אין בחוות הדעת בתחום השיקומי כדי לקבוע האם יוכל הנפגע להשתקם אי פעם מפגיעתו כי אם רק בשאלה מה יידרש לתובע על מנת להמשיך בחייו, במצבו כפי שהוא לאחר הפגיעה.

יא.        חברת כלל טענה כי הנפגע שהה בארץ באופן זמני כעובד זר זמני וארעי בלבד וכי מקום מושבו הקבוע, שלו ושל משפחתו, היה והינו ברומניה. גם לולא נפגע בתאונה הנטענת, היה הנפגע חוזר לארצו ומשתכר שם בהתאם לרמת ההשתכרות המקובלת שם, המסתכמת בסכום של כ – 50 דולר לחודש לכל היותר, במקצוע ובענף שבו עסק וכי יש לאמוד את נזקיו על בסיס גובה ההשתכרות המקובל ברומניה ולא לפי כל בסיס שכר אחר.

יב.        הנתבעות טענו שתביעתו של התובע כוללת בתוכה אף הפרשי הצמדה וריבית בגין הסכומים שלטענתו שילם לנפגע ואשר אף עליהם הוא מבקש להיפרע מהנתבעות על אף שהנתבעות אינן חייבות לשלם הפרשי הצמדה וריבית אלה לתובע. "שכן, משהתרשל התובע והגיש תביעתו רק בחלוף כשבע שנים מיום האירוע הנטען ובשל מחדלו זה בלבד נצברו הפרשי הצמדה וריבית על סכומים אלה – אין לו להלין אלא על עצמו וודאי שאין הוא יכול להיפרע בגין סכומים אלה מאת הנתבעות".

יג.         הנתבעות טענו שכתב התביעה אינו מפרט תשתית ראייתית כלשהי לטענות בדבר נזקיו של הנפגע ומשלא פורטה תשתית כזו – אין לבית המשפט להיזקק לכל טענה של התובע בדבר נזקי הנפגע, או להתייחס לפרטי הנזק אלו או אחרים עד אשר לא יפורטו ולא יובהרו בכתב התביעה כל הפרטים בדבר נזקי הנפגע.

            יד.        הנתבעות טענו כי –

--- סוף עמוד  10 ---

"(...) על מנת שתקום לתובע "זכות חזרה" (סוברוגציה) בגין הגמלה שהוא שילם ועתיד לשלם לנפגע, כנטען, עליו להוכיח תחילה את זכותו של הנפגע כלפי המזיק בנזיקין ונטל ההוכחה והשכנוע חל על התובע ועליו להוכיח את פרטי תביעתו עד תום, ואת כל פרטי הרשלנות המיוחסים על ידו לנתבעות או למי מטעמן, וכל עוד לא יעשה כן, אין הנתבעות חייבות דבר, לא לנפגע ולא לתובע".

 

טו.        עוד טענו הנתבעות כי אין לחייבן בשום מקרה בפיצוי כלשהו מעבר לנזק שנגרם לנפגע, ככל שנגרם וככל שיוכח, כתוצאה מפגיעתו באירוע הנטען. "(...) מכל מקום מאחר ונזקיו של הנפגע "נבלעים" כליל בגמלאות ששולמו וישולמו לנפגע על ידי התובע ואף הרבה מעבר לכך, הרי שבכל מקרה ובכל מצב, בהתאם להוראותיו של חוק הביטוח הלאומי, אין התובע רשאי לתבוע מן הנתבעות אלא כדי 75% מסכום נזקיו של הנפגע, לכל היותר".

טז.       בכתב הגנתה כנגד ההודעה לצד השלישי טענה חברת כלל שהפוליסה שהוצאה על ידה אינה מכסה אירוע כגון האירוע נשוא כתב התביעה.

יז.        חברת כלל הכחישה את טענת רמפלט על כך שהאירוע מכוסה במסגרת פרק 10 לפוליסה העוסק בחבות מעבידים. לטענתה, "(...) פרק חבות מעבידים מכסה פגיעות של עובד שעובד בשירותו הישיר של המבוטח ומקבל את שכרו ממנו – הנפגע היה עובדו השכיר של אבו ריאש אחסן כפי שהדבר מפורט בכתב התביעה".

            לחילופין, טענה כלל –

(...) ככל שיש בידי המודיעה להוכיח כי שילמה לנפגע את שכרו באופן ישיר ואת דמי ביטוח לאומי לתובע והנפגע היה עובד שלה לכל דבר ועניין, הרי שבמקרה כזה התובע אינו רשאי לתבוע את הנתבעות שכן הינן בגדר מעביד הנפגע ומטבע הדברים גם למודיעה אין עילה כלשהי כלפי הצד השלישי".

יתרה מכך, טענה כלל, במקרה כזה חל גם סעיף ד' לחריגים המחריג תביעות שיבוב של התובע לפי פרק זה, שכן המל"ל אינו רשאי לתבוע את המודיעה בהיותה מעביד

--- סוף עמוד  11 ---

העובד שנפגע ואת הצד השלישי בהיותו מבטח של המעביד אשר נשא בפרמיית הביטוח.

יח.        בהתייחסה לטענת רמפלט בסעיף 20 להודעתה לצד ג' כי בסיכום שנערך בין "ארזים", שטיפלה בביטוחיה, לבין כלל, נקבע במהלך שנת 1998 ולפני האירוע נשוא התביעה, כי חריג א' לפרק 10 לפוליסה המחריג את אחריות החברה כלפי קבלן של המבוטח או עובדו – יבוטל, טענה כלל:

"מוכחש האמור בסעיף 20 להודעה לצדדים שלישיים שכן בהתאם למסמך ההרחבות אשר מוכחש מכל וכל הרי שהחריג מבוטל אך באותם מקרים בהם תחשב המודיעה למעבידה של העובד הנפגע – על כן ומאחר שהנפגע היה , כאמור, עובדו השכיר של אבו ריאש אחסן – אין בביטול סעיף א' לחריגים בכדי להושיע את המודיעה שכן היא אינה בגדר מעביד של הנפגע".

יט.        חברת כלל טענה שהתאונה אירעה בשטחה של רמפלט וחזקה על זו האחרונה "כי הינה יודעת מה מתרחש בחצריה".

כ.         חברת כלל הכחישה את טענת רמפלט בדבר זכאותה לשיפוי/פיצוי/השתתפות מן הצד השלישי וביקשה לדחות את ההודעה כנגדה ולחייב את רמפלט בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

5.         התובע לא הגיש כתב תשובה בעקבות כתבי ההגנה שהוגשו לבית המשפט.

 6.        דיון: האם יש לאירוע נשוא הדיון כיסוי ביטוחי?

א.         אדון תחילה בשאלת המחלוקת שבין רמפלט לחברת כלל: האם יש או אין כיסוי ביטוחי לאירוע נשוא התביעה?

ב.         בסעיף 5 לכתב התביעה הודה התובע כי הנפגע הועסק על ידי הקבלן אבו ריאש כעובד שכיר. כך נאמר גם בתצהיר העדות הראשית שניתן על ידי הנפגע והוגש כראייה מטעם התובע (ראו, למשל, את סעיף 6 לתצהיר העדות הראשית מיום 5.4.2001). 

ג.          בפרק 10 לפוליסת הביטוח "מטרייה פוליסה משולבת לבתי עסק" (העתק הפוליסה והרשימה צורפו להודעה לצדדים שלישיים) שהמבוטח בה היא חברת רמפלט והמבטחת היא חברת כלל, נאמר כדלקמן:

--- סוף עמוד  12 ---

"בכפיפות לרשום ברשימה מעידה הפוליסה כי – תמורת הפרמייה הנקובה ברשימה – ואם באיזה זמן שהוא תוך תקופת הביטוח יארעו לאחד העובדים שפורטו בהצעה ושהוא בשירותו הישיר של המבוטח ומקבל את השכר ממנו, חבלה גופנית או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה הנובעים תוך כדי ועקב עבודתו בעסקו של המבוטח, ואם המבוטח חייב יהיה לשלם פיצויים עבור חבלה כזאת או מוות כזה או מחלה כזאת (...) אזי בכפיפות לתנאים, ליוצאים מן הכלל ולהתנאות הכלולים בזה תפצה החברה את המבוטח עבור כל הסכומים שהמבוטח יהיה חייב לשלמם כנ"ל (...)".

           

                        תחת הכותרת "חריגים" בפרק 10 לפוליסה נאמר כדלקמן:

                                    "החברה לא תהיה אחראית לפי פוליסה זאת עבור:

א.         אחריות המבוטח כלפי קבלן של המבוטח או עובד של קבלן כזה. המונח "קבלן" לצורך סעיף זה כולל קבלני משנה".

ד.         רמפלט טענה כי האירוע הנדון מכוסה במסגרת פרק 10 לפוליסה "(...) מאחר וברשימה שצורפה לפוליסה מצוין במפורש כי ביטוח חבות מעבידים כולל עובדי שטחים ועובדים זרים".

אכן, ברשימה שצורפה לפוליסה נאמר בעניין ביטוח חבות מעבידים כי אחריות חברת כלל לא תעלה על הסכומים שפורטו שם, "כולל עובדי שטחים ועובדים זרים".

ואולם, במה דברים אמורים? בעובדי שטחים ועובדים זרים שהם עובדיה של רמפלט. בענייננו, כאמור לעיל, הנפגע היה עובדו של הקבלן אבו ריאש.   לפיכך, העובדה שהפוליסה כיסתה גם עובדי שטחים ועובדים זרים, אינה מסייעת לרמפלט במקרה זה.

ה.         גם טענת רמפלט לעניין הסיכום שנערך בין "ארזים" לבין חברת כלל, אינה מועילה לרמפלט:  אכן, בסיכום האמור דובר על כך שחריג א' המצוטט לעיל יבוטל.   אלא שהוסיף לביטול תנאי, וכך נאמר שם: "חריג א' יבוטל, בתנאי שהמבוטח ייחשב

--- סוף עמוד  13 ---

למעבידם, ושלא קיים כל ביטוח חבות מעבידים אחר שנערך על ידי המבוטח או לטובתו, האירועים שיכוסו אירעו תוך כדי ועקב עבודתו בעסק המבוטח". 

הנה כי כן, גם הסיכום האמור אינו מסייע לרמפלט. הואיל והנפגע לא היה ולא נחשב לעובד של רמפלט, והוא היה עובד שכיר של אבו ריאש, הרי שהפוליסה אינה מכסה את האירוע הנטען בכתב התביעה.

ו.          מסקנתי היא, על כן, שצודקת חברת כלל בטענתה על כך שפוליסת הביטוח שהנפיקה לרמפלט אינה מכסה את האירוע הנטען בכתב התביעה ובהודעת צד ג'.

           

            לפיכך, דין הודעת צד ג' כנגד כלל להידחות, וכך אני מורה.

7.         דיון: דחיית התביעה כנגד הנתבעת 2

            לאור מסקנתי האמורה לעיל על כך שפוליסת הביטוח שהנפיקה חברת כלל לרמפלט אינה מכוסה את האירוע הנטען בכתב התביעה, ממילא אין לתובע עילה כנגד חברת כלל. 

            אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה כנגד חברת כלל.

8.         דיון: טענת רמפלט וחברת כלל בדבר הרחבת חזית

            א.         בסעיף 5 לכתב התביעה טען התובע, בין היתר, לאמור:

"ביום התאונה, הנפגע הועסק על ידי המעביד במפעל "רמפלט" של הנתבעת מס' 1, בין היתר, בפירוק גג איסכורית (להלן: "גג פח") של סככה שמעל בורות הניטרול. הוא עסק בפירוק הגג על פי הוראת המעביד ובידיעת מר "ג'ימי", הבעלים ו/או המנהל ו/או האחראי ו/או מנהל העבודה של מפעל "רמפלט"".

                       

ב.         בסיכומי טענותיו טען התובע כי הנפגע נחבל כאשר ביצע, יחד עם עובד נוסף של הקבלן, עבודה על גג הפח בהתאם להוראתו של מר יגאל קורין, המכונה "ג'ימי", בעל החברה "רמפלט" ומנהלה. לטענת התובע, מתן ההוראה ניתק את הקשר הסיבתי בין המעביד לבין התאונה "ועל כן יש לחייב את הנתבעות באחריות לאירוע התאונה".         

ג.          הנתבעות טענו כי בטענתו הנ"ל של התובע על כך שמנהל הנתבעת הוא שנתן לנפגע ולחברו לעבודה את ההוראה לפרק את הגג מעל לבריכת טיהור השפכים, יש משום

--- סוף עמוד  14 ---

הרחבת חזית אסורה המהווה סתירה להודאת בעל דין כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 5 הנ"ל לכתב התביעה.

ד.         עיינתי בטענות באי כח הצדדים בהקשר האמור. הגעתי למסקנה כי דין הטענה בדבר הרחבת חזית אסורה – להתקבל.

             בסעיף 5 לכתב התביעה טען התובע כי הנפגע "(...) עסק בפירוק הגג על פי הוראת המעביד ובידיעת מר ג'ימי הבעלים ו/או המנהל (...)" (ההדגשה שלי. ע.ג.).

ואולם, בסיכומיו שינה התובע את טעמו וטען כי ההוראה לבצע את פירוק הגג מעל לבריכת טיהור השפכים, ניתנה על ידי "ג'ימי", מר יגאל קורין.

           

סבורני כי טיעון זה, היינו, שההוראה לבצע את פירוק הגג ניתנה על ידי מנהל רמפלט, מהווה שינוי חזית מהותי ואסור, מאחר והתובע הודה בכתב תביעתו כי הנפגע פעל על פי הוראת מעבידו, אבו ריאש, ורק "בידיעתו" של מר קורין.

כהשלמה לטענתו האמורה, הוסיף התובע וטען בסיכומיו כי "ההתקשרות ההסכמית בין הנתבעת 1 לבין המעביד לא כללה את פירוק הגג הימנו נפל הנפגע וכן אין בה כדי להעביר אף אחריות המוטלת בדין על הנתבעת לידי המעביד".

סבורני כי הואיל והתובע לא טען בתביעתו כי ההוראה לביצוע העבודה האמורה ניתנה על ידי רמפלט, ממילא גם טענה אחרונה זו, בעניין ההתקשרות ההסכמית בין רמפלט לבין הקבלן, אינה יכולה להישמע מפי התובע. 

לפיכך, אני סבור כי בשל יריעת המחלוקת כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה הרי שהתובע אינו רשאי לטעון לאחריות ישירה של רמפלט לאירוע התאונה אך בשל מתן ההוראה, כאמור לעיל.

אבחן עתה אם רמפלט אחראית לנזקו של הנפגע בשל עילה אחרת. 

9.         דיון: האם רמפלט היתה אחראית לבטיחות בעבודה שבגינה נחבל הנפגע?

התובע טען בתביעתו כי ההסכם בין רמפלט לבין הקבלן אבו ריאש לא כלל את פירוקה של הסככה שממנה נפל הנפגע. לטענתו, העבודה האמורה לא היתה כלולה בהסכם והנפגע וחברו לעבודה ביצעו אותה על פי הוראתו של מר יגאל קורין (ג'ימי).

--- סוף עמוד  15 ---

התובע טען כי האחריות לבטיחות עובדיו של המעביד בעבודות שביצעו באתר העבודה בכלל ובגג שממנו נפל הנפגע בפרט, רובצת על שכמה של רמפלט בשל הטעמים שלהלן:

א.         בשל כך שמפקח העבודה העיד בעמ' 87 לפרוטוקול כי "(...) בעל הבית צריך לפקח עליו לראות שהוא גם עובד בצורה לא מסוכנת וכמו שקרה שם, אף אחד לא פיקח על אף אחד" (עמ' 87 לפרוט' הישיבה מיום 30.10.2013).

ב.         בהסכם שבין רמפלט לבין הקבלן לא נאמר דבר לעניין העברת האחריות לבטיחות הן כלפי העובדים והן כלפי צדדים שלישיים לידי המעביד והעניין נותר בידי המזמינה – רמפלט. כך לגבי כלל העבודה שהוזמנה וכך בפרט ביחס לעבודה שבמהלך ביצועה נפל הנפגע, העבודה שההוראה לביצועה יצאה מהזמינה ולא מהמעביד. "מכאן האחריות כלפי העובדים וכלפי צדדים שלישיים לעניין אכיפת כללי הבטיחות בעבודה נותרה על כתפי המזמין בלבד".

            כבר ציינתי לעיל שהתובע אינו רשאי לטעון לעניין מתן ההוראה לביצוע העבודה, בשל הרחבת חזית אסורה. לפיכך לא אדון בטענת התובע הקשורה להוראה האמורה.

            התובע הפנה בסיכומיו לפקודת הבטיחות בעבודה ולסעיפי חוק ותקנות שונים. ואולם, כפי שהבהיר המפקח מטעם משרד העבודה, מר עזרא כהן בעדותו, הרי שהתקנות החלות בענייננו הן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו – 1986 (להלן - "תקנות העבודה על גגות שבירים").

            תקנה 16(ב) לתקנות העבודה על גגות שבירים קובעת לאמור:

"התקשר תופס מפעל לשם ביצוע עבודה כלשהי על גג שביר או תלול, או עבודה אחרת כלשהי המחייבת דריכה או הימצאות עליו, התקשרות חוזית עם קבלן מומחה לביצוע העבודה, חייב הקבלן למלא אחרי הוראות תקנות אלה, זולת אם החובה מוטלת במפורש על העובד מטעמו".

ואכן המפקח מטעם משרד העבודה, מר עזרא כהן, שהגיע לבדוק את אירוע התאונה, קבע כי האחריות לאירוע האמור היתה על כתפיו של הקבלן אבו ריאש ועליו בלבד (ראו את דברי מר כהן בעמ' 79-80 לפרוט' הישיבה מיום 30.10.13).

לאור יריעת המחלוקת כפי שפורטה בכתב התביעה, לאור עדותו של מר כהן ומכלול הראיות שלפני מסקנתי היא כי רמפלט לא היתה אחראית לבטיחות בעבודה שבגינה נחבל הנפגע.  

--- סוף עמוד  16 ---

[ראו את ע"א 3370/12 ברוך כהן ואח' נגד דוד גדעון ואח' (פסק דין מיום 26.1.14, פורסם ב"נבו"); ע"א 7130/01 סולל בונה נגד תנעמי, פד"י נח(1) עמ' 1 (2003)].   

10.        דיון: האם רמפלט אחראית לנזקי הנפגע בשל היותה מזמינת העבודה ו/או הבעלים של       המקרקעין בהם אירעה התאונה?

 

לאחר עיון במכלול נסיבות העניין ובטענות באי כח הצדדים הגעתי למסקנה כי צודקת רמפלט בטענתה על כך שלאור ההלכה שנפסקה בע"א 3370/12 ברוך כהן ואח' נגד דוד גדעון ואח' היא פטורה מאחריות לדאוג לאמצעי הבטיחות. משכך, ולאור ההלכה שנפסקה שם, לא ניתן להטיל על רמפלט אחריות מכוח עוולת הרשלנות כעוולת מסגרת ולהכניסה למעגל האחראים לנזקי הנפגע "מהדלת האחורית".

בקשה לדיון נוסף בעניין פסק הדין שניתן בע"א 3370/12,  שהוגשה על ידי גדעון דוד,  נדחתה על ידי כב' המשנה לנשיא בית המשפט העליון מ. נאור בדנ"א 950/14 גדעון דוד נגד ברוך כהן ואח'  (החלטה מיום 10.6.2014).

התוצאה מהאמור לעיל הינה, על כן, שרמפלט אינה אחראית לנזקי הנפגע בשל היותה מזמינת העבודה או מחזיקת המקרקעין בהם אירעה התאונה.

11.        אחרית דבר

            אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

            א.         אני מורה על דחיית התביעה כנגד שתי הנתבעות.

ב.         אני מחייב את התובע לשלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. 

ג.          אני מורה על דחיית ההודעה לצדדים השלישיים.

הואיל ואבו ריאש לא התגונן כנגד הודעת צד ג', לא אזכה אותו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

אני מחייב את רמפלט לשלם לחברת כלל הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

--- סוף עמוד  17 ---

המזכירות תשלח העתק מפסק דין זה לצדדים.

 

ניתן היום, כח תמוז תשע"ה,  15 ביולי 2015, בהעדר הצדדים.                                                                             

5129371

54678313

עודד גרשון 54678313

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

 

 

--- סוף עמוד  18 ---

 

 

____________________________________________________________________________________________________

‏ (חי') 881/05 תא (חי') 881-05‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' הצדדים השלישיים

____________________________________________________________________________________________________

www.nevo.co.il

____________________________________________________________________________________________________